רקדני ישראל
הדפס כל המאמרים

ליאור לב

ישראלי בשטוטגארט מאת ירון מרגולין

ליאור לב שמככב בלהקות הבאלט החשובות של אירופה נזרק בצעירותו מלהקת "בת-דור" לאחר ראיון לתקשורת. הוא רוקד כיום בלהקת באלט שטוטגרט ושומר על סגור ליבו בקנאות מאז אותו מקרה בבת-דור. מרגולין פגש אותו בירושלים בין
פיגוע לפיגוע להלן הראיון עם הרקדן השותק יותר משהוא מדבר. לב נולד בבאר שבע (1969) ובוגר בית המחול בת-דור שבבירת הנגב. בילדותו, בשכונה ב' היה מוקף כדבריו בחברים אתם הרבה לשחק. צעיר רגיל, באר-שבעי לא נראה אז שיש בו דבר חריג או מיוחד בודאי לא פוטנציאל של רקדן באלט-קלאסי ובכל זאת אי שם במעמקי נשמתו כנראה שרחש בו ניצוץ מיוחד וכבר בשנת 1980 והוא בן 11 שנים התייצב לב בשערי בית מחול בת-דור שבבאר-שבע.

 ש: הכיצד?
לב: "פתיחות לאמנות הייתה מאז ומתמיד בבית הורי" לב מספר באריכות על אביו יוסי (דמות ידועה בתחום שירה בציבור) ואמו סוניה ... לאחר כשלוש שעות הוא אומר לפתע: "מה שבאמת הביא אותי לריקוד הייתה הדגמה בית הספר בקונסרבטוריון העירוני של באר שבע.".
ש: כלומר?
ת: "רז לוי היה על הבמה וכבש אותי" לוי, גבר חטוב, שרירי ובעל יכולת קואורדינציה שהדהימה אותו, עוררה את דמיונו והביאה אותו אל בת-דור. אולפן הריקוד פעל בשכונה ג' בבאר שבע. שכונה שהייתה מוגדרת אז, כשכונת מצוקה והזיכרונות הראשונים שלו היו מחבורת בנים פרחחים שהרבו להפריע בעיקר את מנוחת המורים למוזיקה שבאולפן והוא - כמובן - אחד מהם : "בהחלט שלא הייתי שם הבן היחידי" הוא מצהיר ומוסיף: " לבד מדמותו של רז לוי שפשוט הדהימה אותנו ושרק רצינו להידמות לו, האולפן (בת-דור), ביחד עם פרויקט "שיקום שכונות" אסף נערים נוספים" לב מרבה בפרטים גם נזכר שערכו להם אודישנים ובחרו מתוך הנערים את בעלי הפוטנציאל לריקוד. יומו של לב מאז היותו בן 11 היה קפדני ומסודר במערכת שעות: בבקרים יצא לבית הספר ומיד אחריו הוא התייצב מול המראות בשכונה ג'. העייפות הלכה ונעשתה לידידתו הקרובה ביותר ומורותיו לא פעם היו צריכות לגרור אותו מהספות אל האולפן. מותש מעמל יומו, שב הנער הרוקד בלילה אל ביתו. כרבע שעה הוא צעד ברגל, מהרהר על שיפורים אפשריים בתרגול גם על שיעורי הבית שממתינים לו.

בקיץ הוא גם השתתף בקורסי הקיץ של בת-דור שנערכו בתל-אביב. שם פגש במוריםכמו פלורה קושמן (כוריאוגרפית וממייסדי  הפלייס בלונדון, עמדה בראש בית הספר "מודרה" והפעילה להקה קאמרית לריקוד בירושלים "סדנת המחול הירושלמית"), לרי רודס (קנדה - רקד בג'ופרי באלט), בנג'מין פליקסדל (מאמסטרדם מורה לג'אז), חוסה מאייר (מלהקתו של אלוין איילי) ומארי
קג'יווארה שהייתה אז כוכבת של להקת אלוין איילי (כיום בבת-שבע). בשנת 88 , בגיל 18 שנים (טרם גיוסו לצה"ל) הוא הוזמן להצטרף ללהקת בת-דור. תפקיד הריקוד הראשון שלו כרקדן מקצועי היה דואט עם אניה ברוד בריקוד "נהורה" מאת נילס קריסטי (מלהקת סקפינו, קריסטי שרקד אצל קיליאן במשך שנים רבות והזמין את ליאור לב לרקוד בלהקתו שבהולנד). במהלך שירותו הצבאי הצליח (במעמד של רקדן מצטיין) גם לסייר עם בת-דור בספרד וברוסיה ואת יום הולדתו ה - 19 הוא חגג בכיכר האדומה.
בשנת 1990 בהיותו עדיין חייל הוא ניגש אל "תחרות מיה ארבטובה" הראשונה וגרף את המקום הראשון.

ביום השישי שלפני התחרות, לבד בסטודיו, יניב נגר (כיום בבת-שבע) עמד נבוך, העיף בו מבט רחמני ושאל בהשתאות: "איך אתה מתכוון להתגבר על הוריאציות המסובכות האלו " (מג'יזל ושודד הים) עד מחר" ? לב: "עבדתי לבד על קטעי המחול הדרשניים האלו ולא האמנתי שאסיימן בהצלחה". הבמה של סוזן דלל כמובן קצת קטנה לריקודים כאלו ובכל זאת התוצאה מלמד על כך שהוא עמדת באתגר ובהצלחה רבה. התקשורת הסתערה על הכוכב החדש, והוא צעיר, חסר ניסיון פתח את פיו לכל עבר. משראתה הנהלת בת-דור את הכתבות היא פשוט זרקה אותו מכל המדרגות. 

10 ימים לאחר שהשתחרר מהצבא, בשנת 1991 הוא הוזמן (ב 22 בינואר) על ידי נילס כריסטי (שבריקוד שלו כבר הופיע) לסקפינו. סקפינו היא הלהקה הראשונה לבאלט קלאסי בהולנד, הוקמה על ידי הנס סנוק, להקה רפרטוארית של כ - 30 רקדנים שעובדת בסגנון ניאו קלאסי עם כוריאוגרפיות מאת נילס כריסטי, אד וובה, דניאל עזראלוב,ואיציק גלילי. רקדנים מכל אירופה עומדים למבחני כניסה ללהקה מה שהוסיף להתרגשותו כשעמד בשדה התעופה סחיפול בדרכו ללהקתו החדשה. גם אם נראה שכל הקרירה שלו מתפתחת על מי מנוחות, ללא קשיים או מאבקים מורכבים בכל זאת תחילתה באירופה נראתה לרגע יוצאת דופן וחריגה. צמוד להוראות שקיבל מ"סקפינו" הוא נכנס כתייר להולנד, אך המראה הזרוק שלו עורר חשדות בקרב אנשי המשטרה והוא נלקח מיד למשרד חקירות. סכום הכסף שנמצא בכיסו היה קטן מכדי שהשוטרים המיומנים יאמינו שהוא באמת תייר ורק התושייה הצברית וההתקשרות הטלפונית למנהל הלהקה הוציאה אותו מפרשת גרוש ודאי מהולנד.

בהתחלה הוא גר באמסטרדם עם טליה פז (כיום בבאלט קולברג) שרקדה אז בסקפינו במשך שישה חודשים. ישראלי נוסף שרקד בלהקה זו באותה התקופה הוא איתן סיבק רקדן נתינתי שאף הוא כיכב בבת-דור (כיום מככב ב"באלט קולברג" עם עוד שלושה ישראלים.) "ההכרות אתם הייתה יותר מהקלה בתחושות ההתאקלמות הראשונות." הוא
אומר. במשך שלוש וחצי שנים היה ליאור לב בלהקה.
ש: תפקיד מרכזי?
ת: "ב"לפני רדת הלילה" Before Nightfall  מאת נילס כריסטי".תפקיד מורכב וקשה מחול שעוסק בתחושת דמדומים, ירידת לילה על פני האדמה ותחושות מורכבות של אנשים העומדים לפני התפרצות של אסונות.

ש: תפקיד נוסף?
ת: "פעם בשנה, לקראת קריסמס, סקפינו הפכו ללהקת באלט קלאסי טהורה בבצעם את הבאלט המסורתי "מפצח האגוזים" (בכוריאוגרפיה מאת ארמנדו נברו) הייתי בו גם הנסיך וגם דמותו של מפצח -האגוזים.

את ליאת שטינר שכבשה את ליבו ביופייה ובסקס אפיל שלה (כדבריו) הוא פגש לראשונה בחלטורה בקאונטרי קלאב עם ינקלה קלוסקי. מופע לכבוד יובל של מועדון הספורט התל-אביבי. הפקה שבה השתתפו כמה רקדנים ששמם הלך לפניהם בימים ההם וביניהם שי גוטסמן, (העומד כיום בראש להקת הורה ירושלים) וחיים און שמנהל סטודיו לריקוד בשרון. "כצעיר שאוהב לפלרטט עם נשים ניגשתי אליה ואמרתי לה משהו" בין השניים התפתחה אהבה ושיתוף פעולה פורה. הם הופיעו בדואט בשם "אמסטרדם" למוזיקה מאת איינשטוצנדה נויבאוטן בסוזן דלל (90 ) גם עם דואט מאת ליאט שטיינר בשם "אנטיפרטיקל" למוזיקה מאת בנג'מין בריטן בפסטיבל ,קדאנס" בתיאטרון קורזו שבהג (91). ליאת שטיינר (מהמורים הבכירים לבאלט קלאסי באולפן בת-דור) עברה בעקבותאהובה לאמסטרדם והשניים חלקו דירה במרכז אמסטרדם. היא עבדה כמורה לבאלט קלאסי ומנהלת החזרות בלהקת ג'זאקס, בבית הספר לתיאטרון ותנועה ובסטודיו של ארטמיס (סטודיו פתוח בו מועברים שיעורים מקצועיים) והוא המשיך לעבוד
בסקפינו.
ש: היכן אהבתם לבלות?
ת: "בבתי הקפה של אמסטרדם, הליכה למופעי מחול". השניים חוו את שנותיו היפות של יירי קיליאן נוכח מופעי ה"נדרלנס דאנס תיאטר" שהשאירו עליהם חותם עמוק. "עולם התנועה של יירי מדבר אלי, מאוד הייתי רוצה לרקוד ביצירותיו".
ש: מדוע?
ת: "אני חושב שהסגנון שלו משלב כישורים קלאסיים ספציפים (שרכשתי במהלך לימודי בישראל) ומוסיף עליהם רכות והרמוניה מודרנית שיוצרים שילוב מעניין של תנועה. קיליאן מביא אותי לחויות אישיות עמוקות". במעבר מאמסטרדם לשטוטגרט הסתיימה אהבתם.
ש: כיצד?
ת: "עזוב".

בשנת 1992 יצאה הלהקה של סקפינו לסיור בניו-יורק . ליאור זוכר ממסע זה במיוחד את ההזמנה לארוחת-ערב בביתו של נורייב המכונה בניין דקוטה (ביתו שבו ג'ון לנון מהחיפושיות חי בו וכתב בו את שירו הנודע שדות תות לנצח). "הוזמנו לקבלת הפנים לכבוד ערב בכורה שנורייב ניצח בו על תזמורת המטרופולין אופרה על הופעת ה ABT בהפקה "רומאו ויוליה" (פרוקופייב ) ובכיכובם של חוליו בוקה ואלסנדרה פרי. בקבלת הפנים המצומצמת היו לא פחות ממקרובה, סילבי גיאם, פיטר מרטינס וטליה פז - עד היום אני מצטער שלא הבאתי מצלמה כדי להצטלם עם כל הכוכבים הענקיים האלו של עולם הבאלט".

בשנת 1994 לב הגיע לשטוטגרט בהזמנת ריצרד קריגן האגדי שהיה אז יד ימינה של מרסייה היידה.
ש: כיצד נפגשתם?
ת: "בשנת 1992 השתתפתי בקורס לכוריאוגרפים ומלחינים באנגליה קריגון היה שם והציע לי לנסות להצטרף ללהקה של שטוטגרט".

בשטוטגרט -הוא רוקד כיום ומאחוריו אין ספור עבודות וביניהן הבאלטים הנודעים של ג'ון קרנקו: "אוניגין", "רומאו ויוליה", "אילוף הסוררת", "משחק הקלפים", " Brouillards" ו"ברהמס". כמו FI הוא השתתף בבאלטים מאת פרדריק אשטון (לפיל מל גרדן, ג'ון נויימייר, הנס ואן מאנן בילי פורסיית ורנטו זנלה RENATO Zanela  (שמנהל כיום את באלט האופרה של וינה) גם ביצירותיהם
של אובה שולץ, מאורו ביגונזטי Mauro Bigonzzeti  (איטלקי) ונאצו דואטו. לב מתגורר כיום במרכז שטוטגרט בדירה עם שני שותפים ואומר ששטוטגרט היא עיר קטנה ומיטיבה עם בעלי משפחות. "חיים לרווקים משעממים בה " ומוסיף שהעיר מאפשרת חיי נוחות, מנוחה והתעמקות בעבודה. יתרון נוסף הוא מוצא בעובדה שהעיר נמצאת בדרום גרמניה "מקומה מאפשר לצאת ממנה בקלות וליהנות ממרכז אירופה. גם לבלות באגם קונסטנט המדהים על האלפים השוויצרים וכמובן היער השחור".
ש: תחביבים?
ת: "צילום תחילה צילם בסטילס ולאחרונה גם עברת לצילום וידאו. בשנה האחרונה הפיק סרט על סיור להקת באלט שטוטגרט בסין. בסרט זה שימש כצלם, במאי ועורך. בתחום הוידאו הוא מייצר סרטי וידאודאנס. בשנת 1995 התחיל לשתף פעולה עם קריס לכנר Lechner Chris. ביחד הם הקימו להקת באלט מודרני-עכשווי בשם Gnu והופיעו במסגרת תיאטרון הפלייס הלונדוני
ובברמינגהם. החל משנת 1996 הוא יוצר עבור סדנת הכוריאוגרפים הצעירים של אינסטיטיוט נובר (8) "החברה ע"ש נובר" בשטוטגרט. עבודות ביניהן: "תיקוה", "ניגון", "גיל","דו-או" ו"

כיום הוא פועל בשיתוף פעולה עם הרקדנית המופלאה זיינפ טנביי מאיסטנבול שרקדה בעברה בלהקתה של מרתה גראהם. את טנביי שהייתה בין אהובותיו לשעבר לב פגש בניו-יורק כשהשניים לימדו במרכז למחול של יגאל פרי (פרי דאנס). טנביי נמצאת כיום ומלמדת באקדמיה המודרנית למחול שם. באיסטנבול היא הקימה פרויקט לרקדנים צעירים בו השניים ממשיכים לשתף פעולה ויוצרים ריקודים ומככבים בהם. התפקידים האהובים עליו ביותר בקרירה שלו הם טיבלט (אחיה הגדול של יוליה הקם והורג את מרקוטיו - חברו השנון של רומאו) ב"רומאו ויוליה" מאת קרנקו לפרוקופייב ורוטבארט המכשף הרשע מ"אגם הברבורים" שמנסה לחתן בכל כוחותיו הכישופים את ביתו אודיל לנסיך הכתר.
ש: מדוע?
ת: "מדובר בתפקידי אופי מרכזיים והם חייבו אותי להתמודד עם אופי הדמות, רגשותיהן, דברים שלא הכרתי קודם לכן". תפקיד נוסף משמעותי במהלך הקרירה שלו היה בריקוד "סונטה בשם אפרוקסימט" מאת וויליאם פורסיית. שם, הדרישה הטכנית גבוהה במיוחד - "תפקיד מנוגד לחלוטין למצוינים קודם" הוא מסביר שב"אפרוקסימט" הרקדן נאלץ לעמוד על הבמה לבד ולאלתר לאורכן של חמש דקות לצלילי מוזיקה מינימליסטית, באוורירית ודלה בצלילים. "ההתמודדות מול קהל גדול, במה ערומה, ריקה, מוזיקה דלה, כשאין לרקדן איזה שהוא קרש אחיזה, ובכל זאת צריך ליצור בתנאים כאלו ריקוד זה
אתגר קשה מאוד". המקום הכי אהוב עליו בעולם הוא בירת ישראל ירושלים.
ש: מדוע?
ת: "היא פשוט יפה בעיני". בית הקפה שאליו ייקח את אהבתו הבאה נמצא באיסטנבול במסגד שעל פסגת ההר שמשקיף על הבוספורוס. הצבע האהוב עליו הוא כחול ירוק ויצירת המוזיקה שייקח אייתו לאי בודד הינה "נימרוד" מ"אניגמה וריישן" מאת אלגר.
הסרט האהוב עליו ביותר הוא HANABI מאת טקשי קיטאנו שצפה בו לפני ארבע שנים בגרמניה.

הכוריאוגרף הנערץ עליו הוא מץ אק "כי עדיין לא יצא לי לעבוד אייתו"רקדנים?
ת : "מרסיה היידה וריצרד כריגון שאין דבר שישווה לאיכות הבימתית ששניהרקדנים האלו יצרו והשאירו בי"

הוא מבקש להוסיף לרשימה גם את יוהאן אינגר JOHAN INGER  רקדן מה NDT נדרלנד דאנס תיאטר ומסביר שכש יוהאן אינגר רק עולה על הבמה "פשוט אי אפשר להבחין שעוד משהו נמצא עליה באותו הזמן. יש לו יכולת תנועתית של חתול בר
שבדי בלונדי מהמם שעושה רושם שגם הבמה הגדולה ביותר קטנה עליו". תכונותיו של רקדן גדול בעיניו הן ש"על הבמה הוא נותן מעצמו את כל כולו ומקרין אל הקהל ואל חבריו הרקדנים נוכחות בימתית".

צבע שיער חום כהה, עיניים חומות, גוון עור בהיר (באץ שזוף) גובהה 195 משקל 80. מתמחה בבאלט קלאסי.

פורסם 8.10.01

 

Lior Lev is a successful choreographer and dancer. He has created ballets for Stuttgarts "Noverre", Augsburg Ballet, Israel and many other galas and benefits in Europe. Lior Lev's choreography is very strong, fluid and impressive to see. He has choreographed many different styles including classical or modern ballet and hip-hop. Lior Lev is also a dancer with the Stuttgart Ballet and dances many important solo and character roles.

 Lior Lev is a successful choreographer and dancer. He has created ballets for Stuttgarts "Noverre", Augsburg Ballet, Israel and many other galas and benefits in Europe. Lior Lev's choreography is very strong, fluid and impressive to see. He has choreographed many different styles including classical or modern ballet and hip-hop. Lior Lev is also a dancer with the Stuttgart Ballet and dances many important solo and character roles. 

 Lior Lev was born in Israel and studied for eight years at the Bat-Dor School of Dance, Beer-Sheeva with scholarships from the "America-Israel Cultural Foundation". At the Royal Academy of London he passed his advanced dance examination with "Honours".

After finishing his studies, Lior Lev was engaged by the Bat-Dor Dance Company and danced there a full repertoire with ballets from Hans van Manen, Paul Taylor, Lar Lubovitch, Nils Christie and many more. With the Bat-Dor Company he international tours including the countries of Russia and Spain.

In 1990 he won the first prize in the "Mia Arbatova Ballet Competition" in Tel Aviv, Israel.

From 1991 to 1993 Lior Lev was engaged as a Soloist with the Scapino Ballet, Rotterdam. He danced there many solo roles such as, the Prince in "The Nutcracker Suite" from Armando Navarro, plus many other leading roles in choreographies from Nils Christie and Ed Wubbe.

In 1993, he performed as a guest-soloist at the Korzo Theater for the Cadance Festival in Holland, and also for the Suzanne Dellal Dance Centre in Tel Aviv, Israel.

In 1994 Lior Lev became a member of the famous Stuttgart Ballet in Germany, where he danced the solo-roles in ballets from choreographers such as, Hans van Manen, Marcia Hayd?e, Nacho Duato and Stephan Thoss. In the role of the Manager in Jean-Christophe Blaviers "Cinderella", he showed his great ability as an actor and in Roberto de Oliviera's "The Last Poem" he danced together with Richard Cragun the role of the Young Poet.

Since 1998 he continued to dance in Stuttgart under the direction of Reid Anderson in "Troy Game" (Robert North), "Ashes" (Daniela Kurz), "Quatro Danze per Nino" (Mauro Bigonzetti) and also the Duke Capulet and Tybalt in "Romeo und Julia", the Priest in "The Taming of the Shrew", Rothbart in "Swan Lake" (John Cranko) and also the Father in "The Lady of the Camelias" (John Neumeier). With the Stuttgart Ballet, Lior Lev also toured all over the world inlcuding such countries as Brasil, Korea, U.S.A. and Hong Kong.

During guest-engagement with the "Birmingham Dance Exchange" and "London Place Theatre" he had the chance to develop his choreographical ideas. In the month of July,1996 his first Choreography, "Tikva" was premiered by the Noverre Association in the Kammertheater, Stuttgart. It was also presented for a benefit-gala for Aids in the Heilbronn Theater, for a Gala performance in the Grand Casino of Geneva, Switzerland, and also for the Choreographers Competition of the "Suzanne Dellal Dance Centre" in Israel. Below is a photo of Ivan Gil Ortega and Yann Aubert in the premiere of "Tikva".

 Lior Lev also created two other Choreographies for the Noverre Association in Stuttgart, "Nigun" (1997) and "Gil" (1998). In 1999 he was engaged by the State Theater of Augsburg as Guest-Choreographer where he created his production, "Meymadim". The ballet consists of 16 dancers accompanied by the Augsburg State Theater Orchestra playing Edward Elgar's "Enigma Variations".

Lior Lev has also created the ballet "Du-or" for the "Suzanne Dellal Dance Centre" in Tel Aviv, Israel, and the ballet "Mi-Ze" for "The Place Theatre" of London. He also did the choreography for a project from the "Film Academy of Ludwigsburg", entitled "Leicht wie ein Elefant" (in english - "Light as an elephant"), directed by Marina Kem.

In October, 1999 Lior Lev created a dance project with Bernard Karman of the Stuttgart Art Academy, which was combining the arts of dia projections with dance. This project was highly praised in the press.

In the Month of March, 2000 he was in Istanbul, Turkey for the "Zeynep Tanbay Dance Project" which was a collaboration between Lior Lev and the well-known Turkish prima-ballerina, Zeynep Tanbay. They both presented and danced in their own choreographies for this project which was performed with success at the Gemal Resit Rey Concert Hall in Istanbul

 

 

קישורים:

 Stuttgart Ballet

Cullberg Ballet,the fascinating world of Mats Ek and more